יום חמישי, 11 באוגוסט 2011

הישן החדש - עיצוב בהווה מתמשך

מוזיאון העיצוב חולון / אוגוסט 2011

הישן החדש - עיצוב בהווה מתמשך
התערוכה פתוחה לקהל  |  נעילה: 10/9/11

התערוכה "הישן החדש, עיצוב בהווה מתמשך", היא האחרונה בשורה של תערוכות עיצוב שיזם המכון לקשרי חוץ של גרמניה (ifa) יחד עם האוצר פולקר אלבוס. התערוכה כוללת כ-70 עבודות, שדרכן בוחנים מעצבים עכשוויים את הקשר בין מסורת לחדשנות. הגישות השונות לנושא זה סבות כולן סביב נושאים דומים: חומריות, תהליכי הרכבה ותצורה, ייצור ושימושים מסורתיים. היוצרים המשתתפים בתערוכה כוללים 57 מעצבים וצוותי עיצוב מגרמניה, ארצות אירופאיות נוספות, ישראל וארה"ב, המקיימים ביניהם דיאלוג אינטנסיבי. ביטוי נוסף לאופיה הבינלאומי של התערוכה הוא הצגתה כתערוכה נודדת ברחבי העולם, תוך שימת דגש על הקשר לתרבויות מקומיות במדינות השונות בהן היא מוצגת.

אף על פי שההיסטוריה של העיצוב המערבי המודרני קצרה למדי, עולם העיצוב הפך במהרה לנושא חשוב בתחום ביקורת התרבות,
והוא זוכה לעניין רב. גם באזורים אחרים בעולם זוכה העיצוב העכשווי להכרה גוברת כשדה בעל משמעות, ולא רק כמקצוע אחד מיני רבים. תערוכה זו בוחנת את הקשר בין "חדש" ל"ישן" כפי שהוא בא לידי ביטוי בעבודות המתבססות על פיתוח של מודלים היסטוריים וצורניים קיימים והמציעות פרשנות חדשה לצורות מסורתיות. התערוכה כוללת מגוון רב של מוצגים, תוך ניתוח קווי השוני והדמיון שביניהם. כמו כן, התערוכה מציגה מגמות עכשוויות במיחזור ועיצוב מחדש (redesign) ובוחנת את תהליך העיצוב מחדש של מודלים קלאסיים ואת האופן שבו נעשה שימוש מסורתי בחומרים חדשים.

מטרת התערוכה היא להצביע על אופיו הבינלאומי המורכב של השיח העיצובי העכשווי והיא דנה בנושא זה דרך שלושה היבטים:
ראשית, הציבור הרחב מוזמן ליהנות מן המוצגים עצמם. שנית, בכל מדינה מתקיימים אירועים שונים בשיתוף מומחים מקומיים ותוכנית חינוכית נלווית לתערוכה. שלישית, התערוכה מתועדת גם באמצעות בלוג באינטרנט, שבו יוצגו עבודותיהן של מעצבים מקומייים העוסקים בנושאים בעלי זיקה לנושא התערוכה.


























































יום שני, 8 באוגוסט 2011

על דגלים ומהפכות


 מיכל בנטל, מרצה במחלקת תקשורת חזותית, לקטה עבורנו את הכתבה הבאה, העוסקת בהסטוריה של דגלי המחאה.

תנועות חברתיות ופוליטיות בעולם כולו אימצו לעצמן דגלים, כדי ליצור סמל ויזואלי לשם הזדהות ולשם איחוד. אחדים מן הדגלים של התנועות החברתית הפכו ברבות הימים לדגלים לאומיים כגון דגל ברית המועצות ודגל התנועה הנאציונל-סוציאליסטית של גרמניה הנאצית.
דגל ברית המועצות זה הורכב ממשטח אדום ועליו פטיש מוצלב עם מגל וכוכב אדום, בחלק העליון של צד התורן. הפטיש סימל את עובדי התעשייה, והמגל סימל את העובדים בחקלאות. הכוכב האדום סימל את שלטון המפלגה הקומוניסטית.








דגל צרפת, הנקרא גם דגל הטריקולור, הופיע לראשונה במהלך המהפכה הצרפתית.שלושת צבעי הדגל מתייחסים בהתאמה לשלושת העקרונות של המהפכה הצרפתית. הכחול מתייחס לחירות, הלבן לשוויון והאדום לאחווה.











דוגמאות לדגלים של המהפכה בפיליפינים:
האות K מסמלת את השם של ה"קפיטונן"- אגודה מהפכנית פיליפינית



 





אחד מדגלי המהפכה האמריקנית:
הדגלים הראשונים של המהפכה סימלו את מאבקם של האבות הראשונים בפראות של הארץ החדשה. דגלים עם ציור של נחש מתנוסס עליהם היו שכיחים. בדוגמה הנוכחית צורפה הסיסמה: אל תרמוס אותי" לאיור הנחש המפותל.








דגל האומה והמהפכה (ספרד)
הופיע לראשונה בבחירות הכלליות בספרד ב-2008. סמל הקילשון במרכז הדגל נפוץ בצורות מגוונות ברחבי ספרד ואירופה.








דגל שחור-אדום בדרך כלל מיוחס לאנרכו-סינדיקליזם ולאנרכו-קומוניזם. האנרכו-סינדיקליזם, אשר מהווה חלק מאיגוד מקצועי, שאב את האידאולוגיות מן האנרכיזם ומן הסוציאליזם, יותר מהרבה קבוצות אנטי-קפיטליסטיות אנרכיסטיות אחרות. לאור זה, השחור בדגל לקוח מהאנרכיזם, והאדום מהסוציאליזם. ישנו שוויון בין השחור והאדום בדגל, והם מחולקים על ידי קו אלכסוני המפריד ביניהם. הדגל מסמל את הדו-קיום שקיים בין האנרכיזם לסוציאליזם, ומראה את זה שאין סתירה בין שתי הגישות.
Circle-A הוא ככל הנראה הסמל המפורסם ביותר כיום אשר מתאר אנרכיזם. הסמל מורכב ממונוגרמה של האות A אשר מוקפת באות O. האות A נגזרת מהאות הראשונה במילה "אנרכיזם" (anarchism) או "אנרכיה" (anarchy) ברוב השפות האירופאיות, בלטינית ובאלפבית הקירילי. ה-O נגזר מ"סדר" (Order) וביחד זה יוצר את המשפט "אנרכיה זה סדר", המיוחס לפייר-ז'וזף פרודון.










צ'ה גווארה, מהפכן ארגנטינאי הפך בעיני אוהדיו לסמל של אומץ, צדק ומהפכה. תדמית זו קודמה במידה רבה בזכות צילום דרמטי של דיוקנו שצולם על ידי צלם אופנה בשם אלברטו קורדה ב-5 במרץ1960, כאשר גווארה עמד על המרפסת ליד פידל קסטרו בהוואנה. הצילום התפרסם רק שבע שנים מאוחר יותר, בכתבה של עיתון איטלקי על מותו של גווארה. צילום זה עובד לסמל פופ שהינו אחד הפופולריים והמוכרים בעולם. הוא שוכפל מאז וצוטט רבות כולל על פוסטרים, בניינים, חולצות ועוד.
התמונה סייעה בהעצמת דמותו הכריזמטית של גווארה ובהפיכתו לדמות מיתולוגית
















דגל הגאווה הוא אחד הסמלים הידועים של תנועות השחרור של ההומוסקסואלים, הלסביות, הטרנסג'נדרים והביסקסואליםראשי תיבות: להט"ב). לרוחב הדגל פסים בששת צבעי הקשת (מלמעלה למטה: אדום, כתום, צהוב, ירוק, כחול וסגול). מקורו של הדגל בארצות הברית והוא מופיע בכל מצעד גאווה, במחאות ציבוריות של הומואים ולסביות וכן על בתי עסק הפונים לציבור זה, ברחבי העולם.
משמעות הדגל: רבגוניותוסובלנות - הפסים בצבעיהקשת המרכיבים את הדגל, מסמלים רבגוניות, ושוויון. היופי ביכולתם של אנשים שונים אחד מהשני, לחיות יחד, זה לצד זה, בצורה הרמונית.
משמעויות הצבע:
·         ורוד - מיניות
·         אדום - חיים
·         כתום - בריאות
·         צהוב - אור השמש
·         ירוק - טבע
·         טורקיז - אמנות
·         אינדיגו - הרמוניה
·         סגול - רוחניות











טיפים לעיצוב דגל המהפכה החברתית בישראל:
-          לפני שניגשים לעיצוב, כדאי לקרוא חומר על המחאה החברתית המתחוללת בימים אלו ברחבי הארץ. ממחאה בנושא דיור, הורחבה המחאה לתחומים נוספים, דבר שצריך לקחת בחשבון בזמן העיצוב.
-          חשוב להבין מה המסר שברצונכם להעביר.
-          הסמל/ סמליל חייב להיות מינימליסטי בצורניות שלו ובצבעוניות (לא יותר מ-2 צבעים!)
-          הסמל צריך להיות קליט, ברורוזכיר!
-          כיוון שמדובר במחאה, מן הראוי שיהיה סמל עוצמתי בצורתו, בעל אמירה נוקבת.
-          מבחינת צבעוניות: צבעי אדום, שחור וצהוב מסמלים צבעי אזהרה וסכנה
-          מיקום על הדגל- רצוי במרכז

בהצלחה לכולם!