הטיפוס על הארגזים ושתיית האלכוהול המיובא מכַלים את המבנה ומעניקים לו אסתטיקה מחודשת של הרס
כדי לשמר אדריכלות היסטורית, במקרים רבים אנשי השימור מעתיקים את האובייקטים למקום חדש. כך, מלבד החלל המיותם שנותר בסביבה המקורית, האלמנט מקבל משמעות חדשה, לרוב לא נאמנה למקור. שימור מונומנטים ומצבות זיכרון דורש לעתים לפגוע בהם, כמו במקרה מושבת הטמפלרים שרונה בתל אביב, שאיבדה את האותנטיות שלה לטובת הרחבת נתיבי תחבורה ברחוב קפלן, וקיבלה משמעות מצועצעת. זו היתה מנת חלקם של לא מעט מבנים היסטוריים ופסלים ברחבי העולם שנדדו מהאזור ש"נולדו" בו.
Cyprien Gaillard מציג בימים אלו במוזאון של המוסד לאמנות עכשווית KW בברלין. האמן הצרפתי יצר אובייקט מונומנטלי רב-ממדים, שלמעשה בונה את עצמו בתהליך התצוגה. בדומה לרה-לוקליזציה של פסלים ואובייקטים היסטוריים בעולם, גאייאר מייבא לברלין 72,000 בקבוקים של הבירה הטורקית Efes, כשארגזי הבירה מנוצלים כלבני בנייה ומרכיבים פירמידה. הפירמידה הופכת לאובייקט של שימוש ושהייה בחלל התצוגה בזכות האטרקציה החינמית – בירה טורקית מרעננת.
האמירה הדו-כיוונית מרשימה: התפוררות המבנה מעידה על השימוש האנושי המלווה בצריכת האלכוהול. שתייה של בירה ללא תחתית מלווה בפגיעת הגוף והרוח האנושיים. החמרמורת הפיזית מקבילה להנגאובר האדריכלי, שהוא כאמור הדרך המקובלת בעולם השימור: הרס, עקירה ומיקום מחדש בסביבה מוזֵאלית. הדרך הזאת מקבלת רוח גבית מקולוניאליזם תיירותי, או אם תרצו – עדר של שוחרי תרבות שישמחו לשים פעמיהם לגלריה אופנתית כזאת או אחרת מבלי לזכות להכיר את האובייקט המקורי בסביבתו הטבעית.
כדי לשמר אדריכלות היסטורית, במקרים רבים אנשי השימור מעתיקים את האובייקטים למקום חדש. כך, מלבד החלל המיותם שנותר בסביבה המקורית, האלמנט מקבל משמעות חדשה, לרוב לא נאמנה למקור. שימור מונומנטים ומצבות זיכרון דורש לעתים לפגוע בהם, כמו במקרה מושבת הטמפלרים שרונה בתל אביב, שאיבדה את האותנטיות שלה לטובת הרחבת נתיבי תחבורה ברחוב קפלן, וקיבלה משמעות מצועצעת. זו היתה מנת חלקם של לא מעט מבנים היסטוריים ופסלים ברחבי העולם שנדדו מהאזור ש"נולדו" בו.
Cyprien Gaillard מציג בימים אלו במוזאון של המוסד לאמנות עכשווית KW בברלין. האמן הצרפתי יצר אובייקט מונומנטלי רב-ממדים, שלמעשה בונה את עצמו בתהליך התצוגה. בדומה לרה-לוקליזציה של פסלים ואובייקטים היסטוריים בעולם, גאייאר מייבא לברלין 72,000 בקבוקים של הבירה הטורקית Efes, כשארגזי הבירה מנוצלים כלבני בנייה ומרכיבים פירמידה. הפירמידה הופכת לאובייקט של שימוש ושהייה בחלל התצוגה בזכות האטרקציה החינמית – בירה טורקית מרעננת.
האמירה הדו-כיוונית מרשימה: התפוררות המבנה מעידה על השימוש האנושי המלווה בצריכת האלכוהול. שתייה של בירה ללא תחתית מלווה בפגיעת הגוף והרוח האנושיים. החמרמורת הפיזית מקבילה להנגאובר האדריכלי, שהוא כאמור הדרך המקובלת בעולם השימור: הרס, עקירה ומיקום מחדש בסביבה מוזֵאלית. הדרך הזאת מקבלת רוח גבית מקולוניאליזם תיירותי, או אם תרצו – עדר של שוחרי תרבות שישמחו לשים פעמיהם לגלריה אופנתית כזאת או אחרת מבלי לזכות להכיר את האובייקט המקורי בסביבתו הטבעית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה