לנדאו בוונציה

 לצד הביתן האמריקאי, שמציג טנק הפוך שעל שרשראותיו מתעמלים אצנים אולימפיים, סיגלית לנדאו, שמייצגת את ישראל בביאנלה בוונציה, מנסה ליצור גשר של תקווה במזרח התיכון, ואולי בעולם כולו.
המיצג המורכב שמציגה האמנית הישראלית – "הרצפה של האחד היא התקווה של האחר", מתחיל בכניסה לביתן ברשת צינורות מים שהופכת את הכניסה למעין תחנת שאיבה וטיהור מי תהום. אמנם הצינורות צבועים כחול-לבן, אבל מי התהום הם איטלקיים. לנדאו עוסקת בקונפליקטים אוניוורסליים: עבודת וידאו נוספת בתערוכה מתעדת משחק של הטלת סכין באדמה וסימון שטחים, ובהמשך הביתן היא מציעה לבנות מעל ים המלח גשר בין ירדן לישראל.

הפרק המרשים ביותר בתערוכה היא עבודת הווידאו "נעליים מגבישי מלח על האגם הקפוא בגדנסק"שנראים בה זוג נעלי מלח על משטח קרח שנמס לאט לאט עד שהן שוקעות. העבודה היא אזכור לעבודות המלח מתערוכת היחיד שלה במוזאון תל אביב ולעבודת הווידאו שהוצגה בביתן הלנה רובינשטיין, שבה נראות שלוש נשים מסמנות קווים על חול, והקווים נמחקים באופן רפיטטיווי. עבודת וידאו נוספת מסכמת את הסימבוליות המתבקשת מהפרטים המרכיבים את המיצג כולו. גם הפעם, כמו בעבר, תאטרליות וסימבוליקה מלווים אותה, ולפי התגובות החמות לביתן הצליחה לנדאו לייצג את ישראל בכבוד.הביאנלה ה-54 לאמנות בוונציה פתוחה לקהל עד 27.11 ויציגו בה אמנים מ-89 מדינות.